<h1>הבתים — שערי נטילת ידים שער חמישי</h1>
<h2>דף ד:</h2>
אסור לזלזל בנטילת ידים, וצוויים הרבה צוו חכמים על נטילת ידים והזהירו על הדבר, אפילו אין לו מים אלא כדי שתהיה נוטל ידיו במקצתן, לר"ם. כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, שהטהרה במקוה וטהרת הידים רמז והערה לברות הלב ונקיות כפים, והמטהר גופו ונפשו, הוא אשר יעלה בהר ה' ויקום במקום קדשו, ישא ברכה מה' וצדקה מאלקי ישעו.
מים ראשונים צריך להגביה ידיו עד שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים, ואחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, כדי שיצא כל [כח] המלח שעל ידיו. מים ראשונים ניטלין בין על גבי כלי בין על גבי קרקע, ומים אחרונים אין נטלין אלא על גבי כלי, לר"ם. יש מי שפסק אין נטלין על גבי קרקע אבל נטלין על גבי קשין ועצים. מים ראשונים אין נטלין אלא מן הכלי, מים אחרונים מכל דבר. מים ראשונים נפסלין במלאכה ובדברים אחרים שבארנו, מים אחרונים אין נפסלין בכך. מים ראשונים צריכין נטילה עד סוף פרקי האצבעות מים אחרונים אין צריכין נטילה אלא עד הפרק האמצעי ודיו, שאין המאכל מגיע מכאן ואילך. ויש מי שכתב שגם האחרונים צריך עד הפרק.
מים ראשונים צריכין נגוב לאכילה, וכל האוכל בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא, שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים. מים אחרונים אין צריכין נגוב לברכה. כתב הר"ם וכל הנוטל ידיו באחרונה מנגב ואחר מברך. ואפשר שדעתו בזה שאם לא נגב הרי הוא כאלו ידיו מזוהמות.
